מדברים הקשבה

אם היו שואלים אותי מה הדבר היעיל ביותר שאני מעבירה לילדים שאני באה איתם במגע הייתי עונה:

פיתוח מיומנויות לתשומת לב וקבלה: קבלה שלהם עצמם וקבלת האחר והזולת סביבם.

העולם שלנו מלא בדעות, אמונות, ומחשבות מגבילות.

מלמדים אותנו לא מעט לאורך החיים, דברים חשובים והכרחיים כמו איך להצליח, איך להיות מוביל, איך להתמיד ולהיות נאמן למסגרות השונות. אך לא מלמדים אותנו דבר אחד מהותי מאוד- איך לראות ולקבל את הדברים כמו שהם, מבלי לשנות מבלי להיאבק במציאות ומבלי לחיות בשיפוטיות עצמית או חיצונית כלפי אחרים.

האמת היא שלא היה, ועדיין לא נהוג, ללמד את הדור הצעיר (שגדל לעולם שופע במוסכמות והתניות חברתיות של כוח, הצלחה והישגיות) דבר חשוב מאוד- איך לקבל את עצמו ואת הרגעים שהוא חווה כפי שהוא והם, איך לחיות בשלום עם עולם המחשבות התחושות והרגשות הרחב הזה שלו, עולם שהוא צריך להצליח לנווט.

איך הייתם מגדירים מהי ההצלחה האמיתית שאתם מאחלים לדור הצעיר שלנו?

-כתבו לי בתגובות =]

מתנת ההקשבה

אני מאמינה שאנשים בעלי הכוח וההשפעה (באמת) בעולם הזה הם אותם אנשים שהצליחו לחיות בשלום ולצעוד יד יד בביטחון עם מציאות חיינו המשתנה כל הזמן.

מתוך ניסיון חיי והמסע האישי שלי אני מגיעה היום לנקודה בה אשמח לשתף ולעורר מחשבה או הזדהות בתהליכים שאני חווה בעבודה שלי מול ילדים ובמראה שהם מעניקים לי לעבודה שיש לי מול עצמי.

בסופו של יום, בכולנו יש ילד ילדי ומתוק שרק רוצה שנקשיב לו בחמלה וניתן לו להשתתף בחיים ללא שיפוטיות של עצמו או העולם החיצוני לו. ולשם חינוך ילדינו כדאי שנמצא את הדרך להתחבר אליו.

מטרתי העיקרית בעשייה הזו היא להעלות את הנושא שאני תופסת אותו כחשוב כל כך, לעורר הורים ואנשי חינוך לדבר ההכרחי כל כך הזה, לחינוך לתשומת לב, להקשבה לעולמנו הפנימי והחיצוני בחמלה וללא בהלה או שיפוטיות ממה שעולה ומתבהר מתוך ההקשבה הזו.

בסופו של יום, בכולנו יש ילד ילדי ומתוק שרק רוצה שנקשיב לו בחמלה וניתן לו להשתתף בחיים ללא שיפוטיות של עצמו או העולם החיצוני לו. ולשם חינוך ילדינו כדאי שנמצא את הדרך להתחבר אליו.

אמנות ההקשבה, תשומת הלב, היא מתנה גדולה שזכינו בה רק מעצם היותנו בני אנוש ויצורים רגשיים וחברתיים. מתנה שאנחנו יכולים להרחיב עוד ועוד בחיינו בכל רגע ולהעביר אותה הלאה לדור הצעיר שלנו במגוון דרכים.

אני מאמינה ביכולת של ילדים ללמוד ולתרגל מגיל קטן איך לקבל את עצמם וסביבתם בנחת.

אני מאמינה ביכולת של ילדים להיות קשובים לעצמם ולזולתם ולגדול תוך שהם רוכשים את הכלי הנהדר הזה שנקרא תשומת לב. אני אוהבת את המונח הזה כל כך.

אני מאמינה שלכל מבוגר יש את היכולת להיזכר, ללמוד קשב וחמלה בעצמו ולהוות דוגמא אמיתית ליקירינו, הדור הצעיר שלנו.

הרבה אחריות מונחת עלינו כהורים וכאנשי חינוך.

הכוח והעוצמה האמיתית להשפעה נמצאים אצל כל אחד ואחת מאיתנו כפרטים בחברה הזו.

מי ייתן והספר ״צבעונית״ ותוכן הבלוג הזה יעורר מוטיבציה, יעורר מחשבה חיובית, יעורר את האמונה ביכולת שלנו להעניק לעצמנו ולילדנו מתנות חיים אמיתיות.

לצמוח כאנשים חופשיים ומלאי ביטחון ואמון במציאות חיינו הדינמית.